Halachos of Selichos - Reviewed by Rav Moshe Heinemann

By Reviewed by Rav Moshe Heinemann שליט

Posted on 09/13/20

Parshas HaShavua Divrei Torah sponsored by
Dr. Shapsy Tajerstein, DPM - Podiatry Care.
(410) 788-6633

Reviewed by Rav Moshe Heinemann שליט"א

Written by Shalom Aryeh Greenfield

Click on the graphics below for a larger, printable copy



עניני אלול:

We are נוהג starting from ראש חדש אלול that when writing letters to our friends we mention that they should be זוכה in the דין[1], for instance writing כתיבה וחתימה טובה. If one sends an email to his friend during אלול he should also sign off with wishing his friend to be זוכה בדין[2].


·       Date of סליחות: אשכנזים begin saying סליחות on מוצאי שבת[3] or (Sunday morning) prior to ראש השנה. There is always a minimum of four days on which סליחות are said[4]. If ראש השנה begins on a Thursday or שבת, then we start on the מוצאי שבת immediately before ראש השנה. If ראש השנה begins on a Monday or Tuesday, we start on the מוצאי שבת a week earlier[5].

·       Time of סליחות: The preferred time for סליחות is in the last אשמורה[6] of the night before עלות השחר. One may not say סליחות earlier than [7] חצות הלילה. Some say, if the only מנין in town has סליחות before חצות הלילה one may join although the סליחות don’t accomplish as much when said at that time[8]. On מוצאי שבת it is even more important not to say סליחות before [9]חצות הלילה.

·       ברכות before סליחות: If one wakes up to say סליחות (as opposed to staying up and saying after חצות הלילה before he goes to sleep), he should say [10]ברכת התורה and preferably other [11]ברכות השחר before סליחות. One may say all the [12]ברכות השחר even before הנץ (sunrise) as long as it is after עלות השחר[13].

·       סליחות when not davening in Shul:

It is better for a מנין to daven in a Shul[14]. Nonetheless, a מנין may say all parts of סליחות even if they are not davening in Shul. They may say the parts for which we open the ארון קודש even though they have no ספר תורה.

·       One who is saying סליחות without a מנין:

It is better for a person to daven with a מנין[15]. Nonetheless, one says סליחות even if he cannot daven with a מנין[16]. However, there are certain parts which are different.

  • י"ג מידות: One who says סליחות without a מנין skips the [17]י"ג מידות. He skips from the words קֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם or קֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב[18] until לְכָל קֹרְאֶיךָ [19]. He also skips any סליחה which includes the י"ג מדות[20].

    • If a מנין starts the י"ג מידות while one is still in middle of a סליחה, he stops the סליחה he is in middle of to join the מנין for the י"ג מידות.

  • Aramaic parts: He also does not say the paragraphs which are in Aramaic such as [21] מַחֵי וּמַסֵּי or רַחֲמָנָא דְעָנֵי.

  • שמע קולנו: One says שמע קולנו even without a מנין.  

  • סליחות said responsively: Towards the end of each day’s סליחות there is a סליחה which the חזן says and the ציבור repeats (or the ציבור says and the חזן repeats). One who is davening by himself should say it like a regular סליחה.

    • סלח לנו: In Shul, after the first time saying the י"ג מידות, the חזן says סלח לנו כו' and the ציבור responds ויאמר ה' סלחתי כו'. If one is davening without a מנין he says all those פסוקים himself[22].

  • Talking during וידוי: One may not talk during any part of the וידוי. However, one answers קדיש and קדושה even if he is in middle of saying אָשַֽׁמְנוּ, בָּגַֽדְנוּ[24].

  • Standing for וידוי: One must stand[25], for the entire וידוי. He may not lean on anything hard enough that he will fall if it is taken away[26].

    • The מנהג is to stand for the entire סליחות. At the very least one should stand for וידוי, the י"ג מידות and when the ארון קודש is open[27].

  • Leaning for וידוי: One should bend forward in a bow, for the entire [28]וידוי. He remains bent over until after he says the words תִּעְתָּֽעְנוּ. For the paragraphs of סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ and הִרְשַֽׁעְנוּ וּפָשַֽׁעְנוּ one does not need to lean.

  • “Klapping” during וידוי: We are נוהג to tap our chest near the heart with our right fist every time that we say an עבירה during [29]וידוי. This applies when saying each word of אָשַֽׁמְנוּ, בָּגַֽדְנוּ.

·       If a group of people did not have ten people until the middle of סליחות:

o   קדיש: There is a קדיש generally said after אשרי at the beginning of סליחות. This is said at the end of whatever paragraph they are up to when a מנין arrives[23].

o   י"ג מידות: Until ten people arrive they do not say any parts that one davening by himself does not say. If by the time that ten people arrive they have already past all the times that we say י"ג מידות, they say קֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב upon the arrival of the tenth man.

·       וידוי: During the עשרת ימי תשובה one says וידוי at the end of סליחות. וידוי begins with the words אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ.

May we all be זוכה to a כתיבה וחתימה טובה


[1] מטה אפרים תקפ"א סעיף ט'                                                                                                                                   

[2] כך שמעתי ממו"ר הרב משה היינעמאן שליט"א

[3] מטה אפרים סי' תרפ"ה סעיף י"א

[4] מ"ב סי' תקפ"א ס"ק ו'

[5] רמ"א סי' תקפ"א סעיף א'

The night is broken into three משמרות as discussed on ברכות ג.. The מטה אפרים סי' תקפ"א סעיף י"א says that this is the preferred time for סליחות.The אלף המגן שם ס"ק כ"ד בשם הלבוש says that the last third of the night is a special time for תפילות to be answered.[6]

[7] מ"ב סי' תקס"ה ס"ק י"ג

[8] אגרות משה או"ח חלק ב' סי' ק"ה אבל המ"ב בסי' תקס"ה ס"ק י"ג כתב "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביום כיפורים". ופי' מו"ר הרב משה היינעמאן שליט"א שלשון בשום פנים משמע אפילו אין מנין אחר בעירץ

[9] שערי תשובה סי' תקפ"א ס"ק א'                         

[10] מ"ב סי' מ"ו ס"ק כ"ז

[11] מטה אפרים תקפ"א סעיף י"ב

This does not include the ברכה on ציצית[12]

[13] ש להמתין עד אחר עלה"ש לומר על נטילת ידים כדאיתא במ"ב סי' ד' ס"ק ל"ג וגם מלומר אשר נתן לשכוי כדאיתא מ"ב סי מ"ז ס"ק ל' - ל"א ויש לסדר כל הברכות יחד כדאיתא ב מ"ב סי' ו' ס"ק ט

[14] מ"ב סי' צ' ס"ק כ"ז וס"ק נ"ה

[15] שו"ע או"ח סי' צ' סעיף ט'

[16] מ"בסי' תקס"ה ס"ק י"ג

[17] כך שמעתי ממו"ר הרב משה היינעמאן שליט"א  וביאר שאע"ג שכתב הרמ"א והמ"ב שם ס"ק י"ב שיכול לאמר בניגון וטעמים אין זה אלא כקורא בתורה ואין לו מעלה מלימוד כל מה שרוצה.

After the first סליחה we say קֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם. After the other סליחות we say קֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב.  [18]

[19] כך שמעתי ממו"ר הרב משה היינעמאן שליט"א

[20] מ"ב סי' תקפ"א ס"ק ד'

[21] מ"ב סי' תקפ"א ס"ק ד'

[22] כך שמעתי ממו"ר הרב משה היינעמאן שליט"א

[23] מ"ב סי' תקפ"א ס"ק ד'                                                    

[24] מ"ב סי' תר"ז ס"ק י"א

[25] רמ"א או"ח סי' תר"ז סעיף ג'

[26] מ"ב סי' תר"ז ס"ק י'

[27] מטה אפרים סי' תקפ"א סעיף י"ח, וקיצור שולחן ערוך סי' קכ"ח סעיף ה'

[28] מ"ב סי' תר"ז ס"ק י'

[29] מ"ב סי' תר"ז ס"ק י"א